חוק המכר

חוק המכר (דירות), שנחקק בישראל בשנת 1973, נועד להגן על רוכשי דירות חדשות מקבלנים.

החוק קובע כללים שמטרתם להבטיח שהרוכשים יקבלו את הדירה כפי שהוסכם ובמועד שנקבע. הנה כמה נקודות עיקריות:
1.    חוזה מכר: החוק מחייב שהמוכר (הקבלן) יפרט בחוזה את כל פרטי הדירה הנמכרת, כמו שטח, מיקום, מפרט טכני (ריצוף, חיפוי, דלתות ועוד), ולוח זמנים לבנייה.
2.    ערבויות כספיות: הקבלן חייב לספק לרוכש ערבויות (למשל, ערבות בנקאית) להבטחת הכספים ששולמו, כדי להגן על הקונה אם הקבלן יפשוט רגל או לא יסיים את הפרויקט.
3.    איחור במסירה: החוק קובע כי הקבלן חייב לפצות את הרוכשים אם מסירת הדירה מתעכבת מעבר לזמן שנקבע בחוזה.
4.    ליקויי בנייה: אם מתגלים ליקויי בנייה בדירה שנמסרה, החוק מחייב את הקבלן לתקן אותם בתוך תקופת הבדק (תקופה שנקבעת בהתאם לסוג הליקוי).

מטרת החוק היא להגן על הקונים ולמנוע מצב שבו הם עלולים להיפגע כלכלית או לקבל מוצר (הדירה) שלא תואם את מה שהובטח להם.חוק המכר
חוק המכר (דירות), שנחקק בישראל בשנת 1973, נועד להגן על רוכשי דירות חדשות מקבלנים. החוק קובע כללים שמטרתם להבטיח שהרוכשים יקבלו את הדירה כפי שהוסכם ובמועד שנקבע. הנה כמה נקודות עיקריות:


1.    חוזה מכר: החוק מחייב שהמוכר (הקבלן) יפרט בחוזה את כל פרטי הדירה הנמכרת, כמו שטח, מיקום, מפרט טכני (ריצוף, חיפוי, דלתות ועוד), ולוח זמנים לבנייה.
2.    ערבויות כספיות: הקבלן חייב לספק לרוכש ערבויות (למשל, ערבות בנקאית) להבטחת הכספים ששולמו, כדי להגן על הקונה אם הקבלן יפשוט רגל או לא יסיים את הפרויקט.
3.    איחור במסירה: החוק קובע כי הקבלן חייב לפצות את הרוכשים אם מסירת הדירה מתעכבת מעבר לזמן שנקבע בחוזה.
4.    ליקויי בנייה: אם מתגלים ליקויי בנייה בדירה שנמסרה, החוק מחייב את הקבלן לתקן אותם בתוך תקופת הבדק (תקופה שנקבעת בהתאם לסוג הליקוי).
מטרת החוק היא להגן על הקונים ולמנוע מצב שבו הם עלולים להיפגע כלכלית או לקבל מוצר (הדירה) שלא תואם את מה שהובטח להם.

חוק המארגנים

חוק המארגנים, הידוע גם כ"חוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית (הגבלת פעולתם של מארגנים)",

נחקק בשנת 2017 במטרה להסדיר את פעילותם של מארגנים (יזמים פרטיים) בתחום ההתחדשות העירונית ולמנוע ניצול של בעלי דירות.

החוק נוצר כדי להגן על בעלי הדירות, במיוחד בפרויקטים של פינוי-בינוי, ולהבטיח שההליך יתנהל בצורה הוגנת ושקופה.
עיקרי החוק:


1. הגנה על בעלי הדירות: החוק מחייב את המארגנים לפעול בשקיפות וביושר מול בעלי הדירות ולא לנסות לנצל את חולשתם או את חוסר הידע שלהם בהליכים המשפטיים והעסקיים.
2. הסכם מארגן: החוק קובע כי כל מארגן צריך לחתום על הסכם מארגן ברור ומפורט מול בעלי הדירות, הכולל את כל התנאים וההתחייבויות של המארגן. החוזה צריך להבהיר את זכויות וחובות הדיירים והמארגן, כולל מה יקרה במקרה של סכסוך או אי-הסכמה.
3. הגבלות על תקופת התחייבות: החוק מגביל את תקופת ההתחייבות של בעלי הדירות כלפי המארגן (לרוב לתקופה של עד 3 שנים), כך שבעלי הדירות לא יהיו כבולים להסכם עם המארגן לזמן ממושך מדי.
4. ביטול ההסכם: החוק מאפשר לבעלי הדירות לבטל את ההסכם אם המארגן לא עומד בתנאים שנקבעו. זכות הביטול נועדה להגן על בעלי הדירות במקרים של התנהלות לא תקינה מצד המארגן.
5. איסור על כפייה: החוק אוסר על המארגנים להחתים דיירים בכפייה או באמצעים בלתי הוגנים, וקובע כללים לגבי איך ומתי ניתן לפנות לדיירים ולהחתים אותם על הסכמים.

מטרת החוק:
חוק המארגנים נועד להבטיח שפרויקטים של התחדשות עירונית יתנהלו בהגינות כלפי בעלי הדירות ושמארגנים פרטיים לא יפגעו בזכויותיהם. החוק מחייב שקיפות בהליכי החתימה, מונע חוזים דרקוניים ונותן לדיירים אפשרות להחליף מארגן במקרה של חוסר שביעות רצון.

logo בניית אתרים